תהליך יצירת ההצגה PDF הדפסה

נערה מתבוננת במראה ז'ואן מירו

 

לפני הרבה הרבה שנים:

לפני 15 שנה  ,  טיילתי בין ציורים ופסלים במוזיאון תל אביב לאומנות בתקווה שאחד מהם ימשוך אותי אליו פנימה ויספר לי סיפור.

" היצור השחור " העקלתון המתפתל הזה חייך אלי והושיב אותי לידו. עקבתי עם העיניים על הקו ופתאום היה לי נדמה שהקו יוצא מן הציור ומסמן לי דרך על השטיח , בין החדרים עד שנעצר מול ציור נוסף של מירו, ולציור נוסף... וכך מציור לציור מצאתי סיפור.

משם יצאתי אל המחקר , רכשתי קראתי אספתי כל ספר כל מאמר כל ציור שיכולתי לשים ידי עליו

(... ואגב כך אני עושה עוד היום, בכל פעם אני מגלה עליו דברים חדשים.)


אבל למה הגעתי למוזיאון תל אביב לאמנות  מלכתחילה, זה כבר סיפור מקדים , באותו בוקר במסגרת של פעילות אחרת נמצאתי בגן ילדי חובה  ומצאתי את הילדים ישובים אל מול מה שניקרא אז

" מדרש תמונה"

הילדים נשאלו שאלות מכוונות וענו  תשובות נהדרות... להפתעתי הייתה גם תגובה שאמרה

" לא לכך התכוון הצייר " נזכרתי במניפסט של פיקאסו  שכתב " אל תנסו לפרש ולהבין  מה חשבתי אני כשציירתי את הציור , כשם  שאינכם מנסים להבין מה אומר הזמיר בעת שירתו "


באותו מפגש ידעתי שאצור הצגה שתביא את עולם האומנות הפלאסטית  בדרך פתוחה , משוחררת מהתלות של  " מה הייתה כוונת הצייר " .

אלא מתוך אותו" עניין" שמושך אותנו לעצור מול ציור זה או אחר... ולהתבונן.

הסקרנות שלי  הייתה גדולה , אני , כן רציתי לדעת יותר : אייך ,מה ולמה , נוצרה היצירה שמולי.

אז חקרתי ולמדתי במשך למעלה משישה חודשים אינטנסיביים , הלכתי אכלתי ונשמתי"MIRO  " .


ואז באו החלומות:

הנחתי את כל חומרי הלמידה ונתתי לאינקובציה לעשות את שלה, שחיתי כל יום, טיילתי במידבר

התמסרתי לטיפול בילדים ובבית , ואז בלילה אחד חלמתי את ההצגה מתחילתה ועד סופה . לפנות בוקר כשעוד חושך בחוץ נכנסתי למכונית ונסעתי לחוף אילת , שם ל מול המים הכחולים כתבתי את ההצגה ברצף,  כולל : מה צריך לייצג כל שיר.


והשירים:

ידעתי מה צריך כל שיר להביע איזה תנועה , מה יהיה החומר\ הבד שייצג אותו , ממש ראיתי אותו בעיניים, אבל שיר? זה כבר סיפור אחר, אני לכל שיר כתבתי 3 דפים שמתארים אותו , להכניס לשורות

לקצב שבין מילים את זה יודע לעשות , אליעוז רבין  ביחד עם ג'יני חוללו אותיות ותווים ושורה אחר משפט מוסיקלי ו\ או להיפך נוצרו השירים.


מבחן התוצאה:

באותם ימים ביתי הבכורה דור הייתה בת  3 וברור היה לכל, כי זכתה בשמיעה מוסיקלית מפותחת,

השמענו לה את שיר הפתיחה ובקשנו ממנה לשיר אותו , דור חזרה עליו מיד ... וידענו שהשיק קליט ונכון

כך שיר  אחר שיר , נבחן על פי הילדה וכשהיה צריך שנינו תווים הגברנו או הנמכנו קצב...


כששיר "תפור" במידות הנכונות מספיק "טייק" אחד באולפן הקלטות, זה אחר זה שרתי את השירים

ויכולתי לשיר אותם באופן תיאטרלי כפי שאתם שומעים אותם היום כי כבר הייתי , הם.

( היא היום בת 18 וזמרת אופרה...)


והבובות:

מתוך התבוננות בציורים של מירו , התלכדו צורות שהפכו לדמויות , כמה סקיצות בשיתוף עם האמנית ענת אזולאי " הולידו " את צורתן הסופית. בידיים מיומנות לקחה ענת בלוקים של ספוג ובמספריים קטנות של ציפורניים , בעמל רב , שעות ארוכות גילמה את הבובה " זומבלה ". מיומנויות תפירה עיצוב בבד ובספוג הולידו את "זוזו" ואת הסולם ביניהם.


סוף דבר ותחילתו:

אבזור, מערכת שמע, תאורה, לשיר או להשמיע שירה מוקלטת? לשיר עם או בלי.. מערך שלם של החלטות שיובילו לכדי ביצוע  החזרה הראשונה... צעדים מקבילים ,  במהירות בזק , " אש " בעצמות ...

הכל מוכן ... אבל אי אפשר לערוך חזרה, לא בהצגה הזו היא כל כך משתפת וההתקדמות בה תלויית קהל, אז אייך בכל זאת...? מגבשים את ההצגה , כמעט 20 הצגות רצף מול קהל מישנה מעיר לעיר בגיליים שונים , כמובן בחינם , וניתנו כל התשובות .

הצגת הבכורה הייתה מול יצירות מקור במוזיאון תל אביב , התמונות בקטלוג הן מאותה הצגה .


שלוש שנים הייתה ההצגה הצגת גלריה בתוך מוזיאון תל אביב, בשנה הרביעית עליתי למוזיאון ישראל, ולאחר מכן , ממטולה עד אילת והיום סופרים את העשרות האחרונות של האלף השלישי.

 

בניית אתרים ניוזלטר, Powered by Joomla! and designed by NAFCA

כל הזכויות שמורות לתאטרון דור 2011