מפגשי גלריה PDF הדפסה

מפגש גלריה עם הציור

" יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפורים "

משה מאוריצי גוטליב

1856-1879


שמן על בד , 245X 192 ס"מ , מוזיאון תל אביב לאומנות , ישראל

ספור האמן והיצירה מוצג לקהל הצעיר והבוגר

באופן תיאטרלי ודרמטי בין עבר להווה.

תוך התבוננות ביצירה המונומנטאלית נחשף הקהל לספור חייו המרתק של הצייר

היהודי הפולני מאוריצי גוטליב והציור היהודי הכי מפורסם בעולם.

ה " ציור " מספר ספור מזוויות ראייה שונות

לקהל צעיר :  הילד ( משמאל) משה מאוריצי

לקהל בוגר : הנער הלומד לבר מצווה ( מימין)

והאמן כבחור צעיר בדמי ימיו ( במרכז)

כמות קהל עד 70  צפייה ביצירה ממוסגרת גדולה על כן ציור

כמות קהל גדולה מ-70  צפייה בציור באמצעות הקרנה

המפגש שזור כמו ספור מתח המשתף את הקהל בחוויית  ה"בילוש והחקר ".

במהלך הסיפור מתוודה הקהל לציור גם באספקט החקירה של אמנות הציור עצמה.

ספור מציאתו של הציור " לאורה " פורטרט, (ארוסתו של הצייר) הינו תוספת של יחידה מרתקת

העוסקת באיתור איסוף ושימור היצירה האמנותית היהודית מן הגולה.


תהליך היצירה

במהלך השוטטות שלי במוזיאון תל אביב לאומנות בקומה התחתונה נעצרתי מול הציור

המונומנטאלי של גוטליב והרגשתי שהינה אני עומדת מול עם ישראל כפי שלא ראיתיו מעולם.

הסקרנות הציפה אותי ומייד עליתי לספריית המוזיאון  ממנה לא יצאתי ימים ארוכים.

בתחילה חשבתי ליצור הצגה , כמו במפגשים הקודמים עם מירו ואחיו.

ככל שקראתי יותר הבנתי שזאת ממש חווית בילוש.

לא ניתן להקיף את כל הידע האזור בתוכה בהצגה שתתאים לכל גיל

ועל כן החלטתי בטכניקות של מספר סיפורים ותרגילי " בילוש "

לקרוא לפעילות מפגש גלריה  ולהתאים אותה לגיליים שונים על פי רמות עומק הסיפור והיצירה.

עד כה קיימתי את המפגש מגיל  צעיר 4-6 ובקבוצות גיל של שנתיים בתי ספר יסודיים

ותיכוניים , במפגשי מבוגרים והגיל השלישי.

חווית המפגש מרתקת כי אף על פי שזהו הציור היהודי שנוצרו ממנו הכי הרבה עותקים בעולם

מעטים יודעים שהם מתבוננים ב"מסמך" היסטורי קולקטיבי ואישי.

הנכם מוזמנים לקרוא על האמן והיצירה ולהתרשם בעצמכם.

חווית הקריאה היא חוויה של למידה , חווית המפגש עם שחקן תיאטרון היא חוויה גם

של למידה אבל תיאטרלית אמוציונאלית שנפרשת ונוגעת ברבדים נוספים.

מעוררת מתח וריגוש הזדהות וקתרזיס

חוויה שנטמעת בזיכרון באופן כזה ,לא פעם מייצרת שינוי בתפיסת עולם

מעוררת פעולה , מייצרת מוטיבציה ובעיקר מפעימה את רוח האדם.


משה מאוריצי גוטליב נולד בשנת 1856 בעיר דרוהוביץ' ( גליציה )

ונפטר בשנת  1879 בעיר קרקוב , פולין

בן 24 היה במותו.

אייך הפכה יצירתו של צייר צעיר כל כך לאיקונין נצחי ???

מאוריצי גוטליב , נולד בשנת 1856 בעיר קטנה שנקראה בשמה הפולני דרוהוביץ' אשר נכללה באותם ימים במחוז גליציה שבאימפריה האוסטרו הונגרית. בעיר מולדתו לא נמצא דבר לציון זכרו של האמן. לא כך הוא במקום קבורתו של גוטליב. האתר שוכן בקיריה נשגבה שהייתה בעבר בירת פולין ובימיו של גוטליב נכללה בשטחי גליציה האוסטרית. בית הקברות היהודי  החדש בקרקוב שבו קבור הצייר, גובל ברובע היהודי שהיה בעבר עיר עצמאית ונקרא על שמו של מלך פולין שהעניק במאה ה-14 זכויות לקהילה היהודית בארצו ותמיד נחשב גיבור בעיני יהודי פולין. בית  קברות זה שאינו מרוחק מקברות מלכי פולין וקברי רבנים ידועי שם , הוא מקום קצת מוזנח אך עדיין יפיפה.

אחת המפוארות שבמצבות  האבן היא האובליסק המציין את קברו של גוטליב.האובליסק הוצב בשנת 1892 , 13 שנה לאחר מותו של הצייר.

חקוקים עליו טבלת צבעים , מברשות,  שם האמן ושיר בן ארבע שורות בשפה הפולנית המציין את הישגיו. זוהי מצבה ידועה ומדריכי תיירים מפנים אליה את המבקרים ברובע היהודי.

סיור באוסף הגדול ביותר של אמנות פולנית השוכן במוזיאון הלאומי של בוורשה מעיד גם הוא על שיעור קומתו של גוטליב כאומן.

בלב ליבה של הבירה המודרנית של פולין בשדרה הקרויה ירושלים , אולם המוקדש ליצירותיו של יאן מטייקו , הצייר הפולני המפורסם ביותר מן המאה ה-19. שם מוצגת יצירתו הגדולה ביותר

" הקרב בגרונוולאלד"  , יצירה שהייתה לאיקונין של הלאומיות הפולנית. מן הקיר שמנגד משקיף ציור צנוע יותר של מאוריצי גוטליב " כריסטוס דורש בכפר נחום " הצבתם זה צול זה אינה סתמית

גוטליב היה אחד מתלמידיו האהובים והמוכשרים ביותר.

העובדה שיצירתו של גוטליב מוצגת באתר כמעט מקודש זה, מוקד עלייה לרגל של פולנים רבים , מצביעה על יוקרתו בפולין.

הכתוב התלוי על הקיר מסביר שהצייר היה יהודי והיצירה היא ביטוי לעניין שגילה בקרע הגורלי בין היהדות לנצרות.

במוזיאון תל אביב לאומנות , ב" עיר העברית הראשונה " שבוניה היו יהודים ממזרי אירופה כמוהו , זוכה אחד מציוריו למקום של כבוד.

" יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים " שהושלם בשנת 1878 והפך מאז לסמל נערץ .

בעוד מטייקו מציג את העולם הפולני במלחמה , הרי גוטליב מראה לנו את העולם היהודי בתפילה.

בישראל ובעולם היהודי רואים בה אוצר לאומי , היא מבוצרת במעמדה כיצירה קלאסית בקנון של מה מכונה " יצירה יהודית ". במושבה הגרמנית בירושלים רחוב קטן נושא את שמו .

דמותו של גוטליב ראויה להיחרט בזיכרוננו בעיקר בשל כישרונו ובשל הגאוניות שביצירתו.

ואולם ציוריו והאופן שבו התקבלו נוגעים גם לסוגיות מפתח בהיסטוריה היהודית המודרנית ולחיים היהודיים שבהווה , בין היתר לשאלות של זהות , התבוללות השתלבות ולאומיות , למערכות היחסים

בין היהדות לתרבות האירופאית , ליחסים בין יהודים ללא יהודים, ובעיקר לקשרים בין " פולנים " ליהודים.

בשפת הציור שסיגל לעצמו , גוטליב היה בכל מאודו איש הציור האקדמי האירופי של המאה ה-19 אך הסוגיות שעניינוהו  כפי שעולה מציוריו הן אותן סוגיות המעסיקות אותנו היום, כך, הצייר שמיהר כל כך לפרוח  ושנקבר לפני שנים רבות כל כך בקרקוב , נישאר, במובנים רבים, בן זמננו.

ספר "מאוריצי גוטליב אמנות,היסטוריה,זיכרון" מאת  עזרא מנדלסון.


גליציה \ דרוהוביץ' עיר ילדות ומשפחה

על פי מוצאו חינוכו היה גוטליב יהודי גליצאי. מחוז זה והיהודים שישבו בו סבלו, משום מה, מתדמית עוינת. גליציה  עצמה תוארה כמחוז עלוב, ששורה בו קנאות דתית אי סדר השולט בכל, מגדל בבל של שפות ואוסף מוזר של לאומים, כאן חיו יחדיו פולנים רותנים, ארמנים, רומנים,יהודים,קראים ורוסים. אנדרלמוסיה של אורחות חיים , של מלבושים ושל דתות שונות.

בקרב הפולנים הייתה גליציה ידועה לשמצה , כמחוז עני ומרוד.

יהדות גליציה סבלה מדמוי רע עוד יותר , גם בעיניים יהודיות וגם בעיניים לא יהודיות. המילה " גאליזיער " ( הכינו איידי ליהודי המתגורר במחוז זה ) ציינה ועודנה מציינת ,טיפוס ערום ונכלולי שאין מומלץ לעשות עימו עסקים.

במקביל לדימוי השלילי ולמתח עימו , התקיימה השקפה שונה, שראתה בגליציה מרכז של תנועת ההשכלה , שנעה מברלין למחוז זה , הדובר גרמנית בחלקו, בשל היותו נתון לשליטה אוסטרית . גליציה נתפסה גם כארץ שהקימה מתוכה אנשי עט ואמנים יהודים  מבריקים וכן מספר רב של בעלי מקצוע יהודים שהיהדות האורתודוקסית ראתה בהם" מתבוללים" המעתיקים את דרכי הגויים.

יתר על כן הי יהודים אינטלקטואלים מן המערב שרחשו כבוד רב לאוכלוסייתה היהודית " מן השורה " של גליציה. יהדות זו , טענו, לא נכנעה לחנופת המתבוללים ונשארה קהילה יהודית " אוטנטית " , נאמנה לשפתה העממית ולאורחות חייה משכבר הימים.

בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 הפכה יהדות גליציה מושא להערצה בתחומי העולם היהודי לאחר שהייתה לאחד ממרכזי הציונות החשובים ביותר באירופה.

גליציה של אחרי מלחמת העולם הראשונה נכללה כולה במדינה הפולנית שכוננה מחדש ושמה נמחק מן הלכסיקון הגיאוגרפי.

בהיסטוריה המודרנית של גליציה נחשבת שנת 1867 לנקודת מפנה חשובה.

כתוצאה של ארגון מחדש של באימפריה האוסטרו הונגרית זכו הפולנים להגיע לשלטון הפולנית הפכה לשפה הרשמית של הבירוקרטיה ושל מערכת החינוך, שכללה גם שתי אוניברסיטאות.

תהליכים של דמוקרטיזציה ומודרניות השפיעו גם על " המוני " היהודים שנגררו בעל כורחם לתוך המערבולת של הפוליטיקה והתרבות המודרנית.התפתחויות אלו השפיעו במיוחד על המיעוט היהודי , החשוב , למרות היקפו המצומצם – מי שכונו " יהודים מתקדמים " שאפו להיות אזרחים מועילים במדינה המודרנית.

הואיל ומשפחתו של מאוריצי השתייכה לקבוצה זו , יש מקום לשרטט קווים מרכזיים לדמותה.


משפחת מאוריצי

כבר בשנות השישים של המאה ה-19 , בנעוריו של מאוריצי יכלו הערים המרכזיות בגליציה להתהדר בקהילות יהודיות " משכילות " שפעלו בתחומן,

וחבריהן היו לעיתים קרובות בוגרי תיכונים חילוניים ואוניברסיטאות.יהודים אלה מיזגו בין נאמנות ומסירות לדת אבותיהם לבין אמונתם המוצקה ברעיון האקולטורציה והשילוב בחברה הסובבת.

הם הקימו מוסדות משל עצמם שיבדילו אותם מאחיהם האורתודוקסים יותר.

בתי הכנסת המודרניים שהקימו היו היכלות שהצהירו לקהילה היהודית ולעולם כולו , שבשטחים הפולניים נוצר סוג חדש של יהדות.

בבירת פולין הרוסית , וורשה , שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בכל קהילות פולין, נחנך בית הכנסת המודרני המרשים למראה בשנת 1878.

בשנת 1878 השלים מאוריצי את ציורו המפורסם " יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפורים "  . אף שחיו במזרח אירופה , עצבו המתפללים בבת הכנסת המודרניים הללו, שנוסדו אף בערים קטנות כמו דרוהוביץ' את חייהם הדתיים על פי דגם של קהילות יהודיות דוברות גרמנית

הרבנים והמטיפים בבתי הכנסת המודרניים חונכו חינוך חילוני ונדרשו לשאת את דבריהם בשפות הלא יהודיות שבפי בני הקהילה.

נוסדה חברת " שומר ישראל " בלבוב , ארגון הדגל של מחנה השילוב באוסטריה הפולנית, ארגון המבטא את תקוותיה ושאיפותיה של האינטליגנציה היהודית החילונית ושל מעמד בני המקצוע בגליציה , בכך שכרכה יחדיו גאווה במורשת היהודית עם אהבת המולדת ועם תכנית ליישום האקולטורציה.

מאוריצי שנולד ב 1856   נולד אל תוך המעבר שבית האורטודכסיות למודרנה

בילדותו למד בחדר.


מתוך  אגרות  ודברי יומן מאת מאוריצי גוטליב

ערך ותרגם מפולנית וגרמנית מרדכי נרקיס

מתוך ספר הזיכרונות...

---ובכן נהייתה. הכניסוני לגימנסיה . אמנם היו עוד כמה הורים ( יהודים) שיצאו בעקבות אבי ושלחו בניהם לגימנסיה , אבל עדיין היינו מיעוט קטן מאוד ורבות סבלנו מידי חברנו הנוצרים המרובים.

שום שיעור לימודים לא משך את ליבי חוץ מהיסטוריה.

כיוון שכך הושיבו אותי על " ספסל החמורים" כדין תלמיד נכשל ביותר. אבל לא הצטערתי כלל , כשחברי לעגו לי בשל כך , שכן ידעתי שאין מיטיב ממני לרשם ולצייר, ולא בכתתי שלי בלבד , אלא בכל בית הספר כולו. כל שאר שעות השיעורים היו עלי לטורח. ואילו שעה זו של שעת הציור הייתה חביבה עלי ביותר.ביטול ובוז היו בליבי על חברי. אף שמץ של נקם. שכן במקצוע הזה האחד אנקום בהם על זלזולם בי.

זוכר אני את בולמוס הרישום שלי הראשון ואת מלחמתו שהיצה על אדיקותי בדת.

בבית הספר חל פעם שיעור הרישום דווקא ביום כיפורים . איני יודע מהיכן ועד מה, אבל מצאתי את עצמי מפתל דרכי על פני סמטאות עקלקלות ובלב נוקף והולם, משל גזילת ההרוג בידי, התגנבתי אל הגימנסיה.  נכנסתי לאולם הרישום ומבטם התמה של מורי חברי הנוצרים הופנה אלי.

ובנפשי פנימה המלחמה עם עצמי רותחת , גועשת... לעבור , או... ואולם לפני הייתה מונחת גולגולת נאה , מלאת הבעה. רק כמה קווים קלים חסרו בה להשלמתה. התשוקה הייתה עזה מידי – וידי התחילה רושמת.

בלב נוקף שהחרטה מכרסמת בו שבתי הביתה . היכן הייתי, שאלוני. הסמקתי. החוורתי.

לבסוף פרצתי בבכי גדול .

זו הייתה התשובה בפי.

משה מאוריצי גוטליב



המפגש יכול להתקיים במקום סגור

בבית ספר בגלריה בספריה או באולם.

המפגש מתאים לעד 70 צופים.

ניתן לחבר מקסימום 2 שכבות גיל.

משך המפגש כשעה.

ניתן לקיים עד 3 מפגשים בבוקר .

אפרת אייל 052-2563322

ירושלים

 

בניית אתרים ניוזלטר, Powered by Joomla! and designed by NAFCA

כל הזכויות שמורות לתאטרון דור 2011